לגעת באושר

כאשר אנו שומעים תינוק בוכה, התגובה הראשונה והאינסטינקטיבית שלנו היא להרימו ולחבקו, ובשביל התינוק המגע הוא צורך קיומי-הישרדותי. ישנם אינסוף מחקרים ותיאוריות על חשיבות המגע, קיבצנו את הבולטים שבהם לכתבה שלפניכם

המגע הוא צורך בסיסי קיומי הישרדותי בדיוק כמו אוכל ושינה, וכמו גורים של יונקים אחרים בטבע תינוקות אנושיים חשופים לסכנת מוות אם הם לא זוכים למגע.

חיבוק לאחר הלידה

כיום שפע של מחקרים מוכיחים כי אמהות ותינוקות צריכים לשהות ביחד, במגע של עור-בעור (כשהתינוק עירום ולא עטוף בשמיכה) מיד אחרי הלידה. התינוק רגוע ושמח יותר, חום גופו יציב יותר ותקין יותר, קצב הלב והנשימה של התינוק יציבים ותקינים יותר, ורמת הסוכר בדמו גבוהה יותר. מגע עור-בעור מיד אחרי הלידה מבטיח שגוף התינוק יאוכלס בחיידקים של אמו. מנגנון זה ביחד עם ההנקה נחשב כמרכזי במניעת מחלות אלרגיות. כשתינוק מועבר לאחר הלידה לאינקובטור, עורו ומעיו מיושבים בחיידקים שונים מאלה של אמו.

הוספיטליזם

בתקופת מלחמת העולם השנייה ערך חוקר בשם ספיץ תצפיות בילדים שגדלו בבתי חולים בלי אם או תחליף קבוע. כל הילדים גילו סימני פיגור התפתחותי, דיכאון, נטייה לחלות, הם נעשו חסרי תנועה ושקטים בצורה יוצאת דופן. הילדים הלכו ודעכו לנגד עיניו של ספיץ. בתום שנתיים שליש מתו. מעטים מהשורדים למדו ללכת, לעמוד או לדבר.

בתי יתומים
יתומים שגדלו בשנתיים הראשונות לחיים בבתי יתומים ברומניה וברוסיה ואחר כך אומצו בידי הורים אוהבים אינם מסוגלים לייצר רמות אוקסיטוצין שמייצרים ילדים שגדלו עם הוריהם מאז הלידה. הרמה הנמוכה של אוקסיטוצין תלווה אותם כל ימי חייהם והם יהיו תמיד פחות רגישים לחום ולאינטימיות.

באיזו שפה יתחילו תינוקות לדבר?
פרידריך השני מלך סיציליה ערך ניסוי בתינוקות- הוא ביקש לדעת באיזו שפה יתחילו תינוקות לדבר אם לא ישמעו שום שפה בקירבתם. האם זו תהיה עברית? אולי יוונית?
הוא גידל אותם בארמונו- כל תינוק בחדר מבודד. התינוקות קיבלו מזון, שתייה ומצעים נקיים- אבל בלי מגע ובשתיקה גמורה. אף ילד לא שרד.

חום אימהי כצורך בסיסי
במחקרו המפורסם ביותר, שנודע כ"אם המגבת ואם התיל", השתמש הארלו בקופי רזוס בני יומם, ובמקום האם הביולוגית שלהם, "יצר" עבורם אם חלופית. האם החלופית הייתה בובת קוף עשויה מחוט תיל, בשתי גרסאות: האחת החזיקה בקבוק חלב (האם המאכילה), והשנייה הייתה עטופה מגבת נעימה (האם המחממת). 
הארלו בדק למי מה"אמהות" גורי הקופים נקשרים יותר. נמצא שההתקשרות לאם עם המגבת הייתה הרבה יותר חזקה. גם כשחיו הקופים במחיצת שתי האמהות גם יחד, כשהוצג לפניהם גירוי מפחיד הם חיבקו את האם עם המגבת. אפילו כאשר רצו לאכול, ושתי האמהות היו קרובות זו לזו, הם נשענו ברגליהם האחוריות על אם המגבת ושתו חלב מהאם המאכילה. הקוף, שגדל ללא אם ללא מגע וללא חברה, מפוחד. כשנכנס לכלוב קוף צעיר, הוא בורח וזו עדות לכך ההתפתחות שלו לא תקינה. ממצאים אלה הצביעו על כך שהחום שמעניקה האם לתינוקה, או התמיכה הרגשית ואהבת האם, כפי שהארלו כינה זאת, חשובים לא פחות מהתמיכה הפיזית, כגון הזנה.
כיום סבורים הפסיכולוגים ההתפתחותיים שהתקשרות הילד להוריו איננה קשורה כלל לסיפוק צרכיו הפיזיים, אלא עצם הנוכחות הנעימה של המבוגר.

עיקרון הרצף
ג'יין לידלוף, פסיכותרפיסטית אמריקאית, חיה שנתיים וחצי ביערות ונצואלה בחברת שבטי אינדיאנים וחקרה את אופן גידול הילדים שם- שנראו מאושרים ובטוחים. בעקבות החשיפה לאורח חייהם, היא פיתחה תפיסה שנקראת "עיקרון הרצף". לתפיסתה התינוק בא לעולם עם ציפיה מולדת להיות במגע מתמיד עם אימו או מטפל אחר.
בשבטים הללו התינוק נישא על הידיים בכל שעות היממה- נמצא עם אמו גם בזמן העבודה בשדה וגם בעת

השינה. התינוק מתנסה באינספור שינויי תנוחה וחווה סוגי מגע שונים וכך הוא גדל להיות בטוח בעצמו ועצמאי.

עיסוי תינוקות
לאורך כל ההיסטוריה היה העיסוי חלק בלתי נפרד מהטיפול בתינוק. אמנות העיסוי עברה מאם לבת.
דוגמא לכך ניתן לראות עד היום בהודו שם כמעט כל אם מעסה את תינוקה כדבר שבשגרה.
אולם בעולם המערבי היתה התרחקות מנושא זה ורק כיום יש חזרה להכרה בחשיבות הרבה של העיסוי.
לעיסוי תינוקות יתרונות רבים, הן מבחינת התינוק והן מבחינת ההורה:

*היתרון אולי החשוב והמיידי ביותר הוא חיזוק הקשר בין התינוק להורה. אותו תהליך המתחיל בלידה וממשיך לאורך כל הינקות. במיוחד חשוב בתינוקות אשר הופרדו בלידתם מאמם כגון פגים או אחרי ניתוח קיסרי. תוך כדי תהליך זה מתחזק הביטחון העצמי של ההורה הטרי בטיפול בתינוק ותורם להבנת התינוק ושיפור התקשורת אתו.
* העיסוי מעודד גדילה והתפתחות של התינוק הן פיזית והן שכלית: פיזית- עליה במשקל והתפתחות טובה. שכלית- בונה קשרים נוירולוגים במוח.

* העיסוי יוצר גירוי של כל החושים, שרירים, עור, גירוי של מערכת העיכול ולכן ספיגה טובה יותר.

* העיסוי מקל על בעיות כגון גזים, עצירות, בעיות עיכול, צמיחת שיניים, בעיות שינה, כאבי גדילה.
* העיסוי מרגיע את התינוק ומלמד אותו להירגע ולהשתחרר- ההרפיה מגדילה את יכולת קבלת הגירויים מהסביבה וכתוצאה מכך משיגים טונוס שרירים משופר. המוח מפסיק לייצר הורמון מתח ומייצר את הורמון האוקסיטוצין שמרגיע (הורמון ההנקה). ולא רק התינוק נרגע. לעיסוי השפעה מרגיעה גם על ההורה. כמו כן יכול העיסוי להקל על דיכאון שאחרי לידה.
* העיסוי מלמד את התינוק מגע אוהב- במיוחד טוב לתינוקות כמו פגים ותינוקות פגועים שידעו הרבה מגע כואב.
* התינוק לומד על גופו וגבולותיו. הוא לומד להכיר כל חלק מגופו ואת יכולות התנועה של אותו אבר. בעיסוי עוברים על כל האברים, גם הקטנים ביותר, כמו אצבעות הרגליים והתינוק לומד להכירם.
* התינוק יוצר קשר עם הסביבה וזוכה לתשומת לב בלעדית. אין הסחת הדעת. אין החלפת חיתול או האכלה תוך כדי פעולות אחרות. ההורה מרוכז לחלוטין בתינוק.
* התינוק לומד סדר יום. משהו קבוע לצפות לו. למשל עיסוי לפני השינה כחלק משגרת ההשכבה. לתינוק מאוד חשובה השגרה להרגשת ביטחון בעולם חדש ולא כל כך מוכר. בעיסוי הוא לומד את הטקס הקבוע ויודע 
מה צפוי להגיע.

כיתוב על תמונה- החיבוק הראשון שהתינוק זוכה לו הוא בהתכווצות הרחם בזמן הצירים

קובייה

השמעת?

• חוש המגע הוא החוש הראשון והעיקרי שמתפתח אצל העובר ברחם.
• כבר בשבוע 8 ניתן לצפות בתגובה של עובר למגע.
• עוברים מרגישים טמפרטורה, לחץ,כאב.
• בזכות המישוש העובר לומד להכיר את חלקי גופו ומתפתחת 
   ברחם מודעות גוף שמאפשרת לדוגמא  מציצת אצבע.